היום אני רוצה לדבר על מצב ייחודי בבייסבול – נצחון בוואקאוף (Walk off).
המשחק שלנו כבר גלש לאקסטרה איניגניס וכבר נמצא בסוף של האיניג ה12. הקבוצה האורחת כבר קבלה הזדמנות לחבוט ועכשיו התור של הקבוצה הביתית.רק במצב של שיווין מתחילים אינינג חדש ולכן במצב כזה מספיק לצבור נקודה אחת והמשחק נגמר. יש שני רצים על הבסיסים, אווט 1 ושיווין 3-3.
החובט שלנו צריך לתת מכה מספיק טובה בשביל שאחד הרצים יגיע בבטחה הביתה. במקרה הזה הוא עושה את עבודתו נאמנה ומצליח לחבוט כדור שמקפץ ליציע מהקרקע, מה שמזכה אותו בדאבל אוטומטי, כלומר התקדמות של כל הרצים שתי בסיסים קדימה. הרץ משלישי הגיע הביתה וכל מה שנותר זה לשפוך על השחקן משקה צבעוני מהקולרים ולחגוג.שימו לב לשמחה העצומה שיש בעקבות נצחון בוואקאוף. בטעות אפשר לחשוב שלקחו עכשיו אליפות ולא ניצחו משחק שהוא אחד מתוך 162 משחקי עונה רגילה.
אני חושב שהם בעיקר שמחו כי זה היה הוואקאוף בלילה השני ברציפות נגד פילי.
למדתי משהו חדש ! תודה חנן, פינה נהדרת.
בסוף אני אלמד משהן…. 🙂
מעולה חנן. מעניין שזה לא נחשב כמו הומראן.
מחכה לבא בתור
מדוע צריך 162 משחקים בעונה הסדירה?! אפילו 82 בנב"א זה יותר מדי!!!
בבייסבול המסורת משחקת תפקיד מרכזי. ב1920 – לפני שהנבא הייתה בתכנון אולי אפילו המשחק עצמו – היו משחקים 20 משחקים נגד כל יריבה בליגה. אח"כ עלה ל22. עם הזמן הליגה גם התרחבה ונוספו קבוצות והתפשרו על 162 משחקים.
עכשיו למה לא יורידו? מאותה סיבה שלא יורידו בנבא – כסף. פחות משחקים פחות הכנסה.
פינה מצויינת חנן!
שלחתי לך גם אימייל אישי